At Last | Tal Koch Artist

בַּסּוֹף תֵּצֵא

(מילים ולחן: טל קוך)

בַּסּוֹף תֵּצֵא מִקֻּפְסָתָהּ

יְחֵפָה

כֻּלָּהּ רַגְלַיִם

גַּפְרוּרִים שְׁחֹרִים

מְפֻיָּחִים מְפֻיָּסִים

שִׁכְחָה רְחוֹקָה שֶׁל דְּבַר מָה

בּוֹעֵר

וְהִנֵּה כְּבָר מִתְקָרֶבֶת

מִתְחַכֶּכֶת בְּאַבְנֵי הַמַּדְרֵגוֹת

דּוֹלֶקֶת

אַחַר

אוֹר

Am Ende
(Text und Musik von Tal Koch)

Am Ende wird sie ihre Kiste verlassen, Barfuß, sie ist nur Beine,

Schwarze Streichhölzer,

Rußige, versöhnte,

Eine ferne Vergessenheit von etwas Brennendem

Und jetzt kommt sie näher,

Reibt sich an den Steinen der Treppe

Sie verfolgt

Licht

At last she’ll get out of her box  

All barefoot,

All legs,

All black matches

Sooty, soothing, reconciled. 

Far forgetfulness of something burning inside.  And here she comes near  

Rubbing  Against the stony stairs  

Chasing

Lusting 

Light