יָרֹק
(מילים: לאה גולדברג, שיר ב׳ מתוך ״הלילה הזה״)
וְשׁוּב הֻצַּב לִבִּי עֵירֹם בֵּין אֵשׁ וָאֵשׁ,
וְשׁוּב תְּפִלָּה אַחַת בִּלְבַד: לַחְדֹּל,
וְלֹא עָלָה,כִּי לֹא הֵעַזְתִּי לְבַקֵּשׁ
אֶת זֶה הַחֶסֶד הַגָּדוֹל.
רַק מִקִּבְרֵי לֵילוֹת, עַל מִשְׁכָּבִי,
לִפְעָמִים רָאִיתִי מֵרָחוֹק
אִילָן שָׁחֹר בְּאוֹר הַכּוֹכָבִים,
וְיֵשׁ שֶׁהִזְכִּירַנִי לְבָבִי
כִּי עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר הוּא יָרֹק.
Grün
(Lea Goldberg)
Und wieder war mein Herz
hingestellt -
nackt gegen Feuer
und Feuer und wieder nur ein Gebet:
aufzuhören,
Das ist nicht gelungen, weil ich es
nicht gewagt habe, um diese
große Gnade zu bitten.
Nur von den Gräbern der Nächte,
auf meinem Lager, sah ich
manchmal aus der Ferne einen
schwarzen Baum
im Sternenlicht.
Vielleicht hat mich mein Herz
daran erinnert-
Im Morgengrauen, er ist grün.
Green
(Lea Goldberg
/ Translated by: Niva Kaspi
)
Again my heart was stood there, bare Between fire and fire,
Again, a single prayer it is: to cease,
Declined because I did not dare
To ask for this greatest grace.
And only as I lay in my night’s graves,
At times, from a distance, I have seen
Lit up by stars, a black tree,
And then my heart may remind me:
At sunrise it is green.