נִיב
(רחל בלובשטיין)
יוֹדַעַת אֲנִי אִמְרֵי נוֹי לְמַכְבִּיר,
מְלִיצוֹת בְּלִי סוֹף,
הַהוֹלְכוֹת הָלוֹךְ וְטָפוֹף,
מַבָּטָן יָהִיר.
אַךְ לִבִּי לַנִּיב הַתָּמִים כְּתִינוֹק
וְעָנָו כֶּעָפָר.
- יָדַעְתִּי מִלִּים אֵין מִסְפָּר
.עַל כֵּן אֶשְׁתֹּק
הֲתִקְלֹט אָזְנְךָ אַף מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה
?אֶת נִיבִי הַשַּׁח
הֲתִנְצְרֵהוּ כְּרֵעַ, כְּאָח,
?כְּאֵם בְּחֵיקָהּ
Mundart
(Rachel Bluwstein)
Weiß viele schöne Worte,
endlose blumige Phrasen
umherstolzierend mit hochmütigem Blick.
Aber mein Herz zugehörig der Mundart,
wie ein Baby - unschuldig
und bescheiden wie Staub.
Ich kannte unzählige Worte,
darum werde ich schweigen.
Könnte dein Ohr meine Mundart
auch durch Schweigen erfassen?
Wirst du es halten, wie ein Freund,
wie ein Bruder, wie eine Mutter in ihren
Armen?
Dialect
(Rachel Bluwstein / Translated by: Niva Kaspi)
I know an abundance of flowery phrases, Countless fanciful words
That tap as they strut back and forth
With their haughty gazes.
But my heart yearns for dialect infant and pure
And as humble as dust.
My words numerous and vast
So I will speak no more.
In this silence, would your ear capture
My dialect, talking?
Would it tightly hold it,
like a friend like a brother,
In her arms, like a mother?